מי זו מערכת הלימפה? 

מערכת הלימפה היא חלק ממערכת החיסון והניקוז של הגוף.

היא כוללת:

• נוזל לימפה (עשיר בתאי דם לבנים)
• כלי לימפה שמובילים את הנוזל
• קשרי לימפה (בלוטות)
• איברים לימפתיים (כמו טחול, תימוס)

היא אחראית על:

• סילוק פסולת, רעלים ונוזלים עודפים מהרקמות
• החזרת נוזלים למערכת הדם
• סינון פתוגנים (גורמי מחוללי מחלה) וחלקיקים מזיקים
• וויסות תגובות דלקתיות

בלוטות הלימפה (נקראות גם קשרי לימפה)

פזורות ברחבי הגוף באזורים אסטרטגיים, שם הן מסננות את נוזל הלימפה ומסייעות לגוף לזהות ולסלק פתוגנים כמו וירוסים, חיידקים ותאים סרטניים.

הן נמצאות תמיד לאורך כלי הלימפה, ובקבוצות – לרוב באזורים בהם מתנקזים נוזלים מרקמות רבות.

אזורים עיקריים בגוף שבהם יש בלוטות לימפה:

1. צוואר (Cervical lymph nodes)

בצדי הצוואר, מתחת ללסת, מאחורי האוזניים, ובבסיס הגולגולת.

מגיבות לזיהומים בדרכי הנשימה, שקדים, אוזניים, שיניים.

2. בית השחי (Axillary lymph nodes)

מתחת לזרועות, קרוב לשדיים.

מנקזות את בית החזה, הידיים, השדיים, הגב העליון.

3. מפשעה (Inguinal lymph nodes)

בקפלי המפשעה, ליד הירך העליונה.

מנקזות את הרגליים, אזור האגן, איברי המין החיצוניים.

4. בטן ואגן (Mesenteric, Iliac, Pelvic nodes)

סביב המעיים, שלפוחית השתן, הרחם, הרקטום.

בלוטות אלה אינן ניתנות למישוש – הן פנימיות.

5. חזה (Mediastinal lymph nodes)

בין הריאות, סביב קנה הנשימה.

משתתפות בהגנה על הריאות והלב.

 איך מרגישות בלוטות לימפה?

בריאות: קטנות, רכות, לא כואבות, לעיתים אינן מורגשות כלל.

במצב תגובתי (כמו זיהום): מתנפחות, לעיתים כואבות למגע.

במקרה חריג (כמו גידול): נפוחות אך לרוב לא כואבות – דורשות בירור רפואי.

למה חשוב להכיר את מיקומן?

כי בגישות טיפוליות כמו עיסוי לימפתי, תרגולי יוגה ותנועה – אפשר “לכוון” את הזרימה הלימפתית כלפי אותן קבוצות בלוטות.

לדוגמה: תנועה  של הירכיים והאגן , מזרימה לימפה לכיוון בלוטות המפשעה ,משם כלפי מעלה.

או תרגילי נשימה עמוקה, משפיעים על בלוטות בבטן ובחזה

הקשר שלה לרצפת האגן:

רצפת האגן, על כל שכבות השרירים, הרצועות והאיברים שבה, היא אזור שבו מתקיימים יחסי גומלין עדינים בין תנועה, זרימה ולחץ.

הקשר למערכת הלימפה מתבטא בכמה אופנים:

1. ניקוז לימפתי מהאגן

כלי לימפה רבים עוברים דרך אזור האגן, בעיקר דרך בלוטות לימפה במפשעה, סביב הרחם, הנרתיק, שלפוחית השתן והרקטום.

תנועה ופעולה תקינה של שרירי רצפת האגן עוזרות לזרימה תקינה של נוזל לימפה – תהליך שלא מונע ע”י “משאבה” כמו הלב, אלא על ידי תנועה, נשימה והתכווצויות שריריות.

2. חולשה או עומס – פגיעה בזרימת לימפה

חולשה, עומס או קיבעון באזור האגן עלולים לגרום להאטה בניקוז הלימפתי .

הצטברות נוזלים, בצקות, תחושת כובד באגן, ירידה בתפקוד חיסוני מקומי ולעיתים דלקות כרוניות (כמו דלקות בדרכי השתן או הנרתיק).

3. תנועה ונשימה – משאבות טבעיות

שרירי הסרעפת ורצפת האגן פועלים יחד בפעימות של נשימה.

תנועה זו יוצרת “משאבה” טבעית שמניעה את נוזל הלימפה מאזור האגן כלפי מעלה.

לכן, שיפור תנועת הנשימה והגמישות של רצפת האגן תומכים ישירות בזרימת לימפה תקינה.

4. לאחר לידה / ניתוחים באגן

צלקות, חוסר תנועה או שינויים מבניים יכולים להפריע לזרימה הלימפתית.

ולכן עבודה עדינה על תנועה, נשימה ושחרור רקמות יכולה לסייע לשיקום.

אנחנו בימי מלחמה, אז כותבת לכן גם על הקשר בין מערכת הלימפה למתח וחרדה

הקשר בין מתח/חרדה למערכת הלימפה

1. האטת זרימת לימפה

מערכת הלימפה נשענת על תנועה, נשימה והרפיה כדי לנקז נוזלים.

במצב של מתח או סטרס, אנחנו לרוב מתכווצים פיזית (שרירי צוואר, אגן, לסת, סרעפת).

הנשימה הופכת שטחית ומהירה.

השרירים, כולל הסרעפת ורצפת האגן, מאבדים תנועתיות – וזו משאבה חשובה של הלימפה.

התוצאה: האטה בזרימת לימפה, במיוחד באזורים עמוסים (כמו בטן, חזה, אגן).

2. פגיעה בתפקוד החיסוני

הלימפה מעבירה תאי דם לבנים ונוגדנים לאזורים שזקוקים להגנה.

סטרס כרוני מעלה את רמות הקורטיזול – שמדכא את מערכת החיסון.

ברמות גבוהות לאורך זמן: פחות תאי T ו-B, פחות תגובה חיסונית.

המשמעות: מערכת הלימפה מתקשה לפעול ביעילות מול זיהומים או תהליכים דלקתיים.

3. הצטברות רעלים ובצקות

כשהניקוז הלימפתי מואט (בגלל מתח/קיבעון), נוזלים ורעלים לא מתפנים ביעילות.

תחושת נפיחות, כובד, בצקות באגן/בטן/רגליים.

לעיתים זה מתבטא גם בעור רגיש, תסמינים דמויי אלרגיה או עייפות מתמשכת.

4. רגש תקוע = תנועה תקועה

בגישה ההוליסטית, רגשות מתבטאים בגוף באזורים מסוימים – ואצל נשים, לעיתים קרובות באגן.

מתח רגשי שלא מקבל ביטוי או שחרור – יוצר עומס על רצפת האגן ועל מערכת הניקוז.

אז איך מחזקים את המערכת הלימפטית?

תרגולים שמורידים סטרס ותומכים בלימפה:

• נשימה עמוקה דרך הסרעפת (מעוררת זרימת לימפה + מרגיעה את מערכת העצבים)
• תנועתיות עדינה של האגן והגב התחתון
• תנועות פיתול, תנוחות הפוכות, עמידת שש
• עיסוי לימפתי עצמי עדין באזור הבטן והמפשעה
• הרפיה מודרכת / מדיטציה יומיומית
• שחרור רגשי באמצעות כתיבה, קול, מגע או תנועה
• עבודה על חיזוק ותנועתיות רצפת האגן תורמת לא רק לתפקוד שרירי,
  אלא גם לשיפור זרימת נוזלים, הפחתת בצקות ואיזון חיסוני מקומי
• תנועה זורמת לעידוד זרימת הדם

סטרס הוא לא רק “בראש” – הוא יושב בגוף.
מערכת הלימפה מושפעת ממנו ישירות – גם דרך חוסר תנועה וגם דרך דיכוי חיסוני.
ככל שנחזיר נשימה, תנועה והקשבה לגוף – כך נוכל לשקם גם את הזרימה הלימפתית.

תנועה וחיזוק רצפת האגן היא אחת מהתמיכות המשמעותיות במערכת הלימפה, וגם הפוך, ככל שמערכת הלימפה בריאה, כך גם מתחזקת רצפת האגן.

רוצה לחזק את רצפת האגן באופן הנכון?

תצטרפי אלינו כאן

http://yoga-triger.co.il/courses/מועדון-יוגה-טריגר/