הגוף שלנו הוא מערכת חכמה ומורכבת גם ממפרקים, שרירים ורקמות חיבור. כל תנועה שאנחנו עושות, מהרמה של שקית קניות ועד הליכה בשעות הערב מערבת שרשרת שלמה של מפרקים שעובדים יחד. כשאחד המפרקים מוגבל בתנועה, שאר הגוף מתאים את עצמו, לעיתים בצורה שמעמיסה על אזורים אחרים. ובמרכז השרשרת הזו נמצא האגן.
האגן הוא הציר שמחבר בין פלג הגוף העליון לפלג הגוף התחתון, וכל שינוי בתנועת המפרקים משפיע עליו, ובאופן ישיר גם על התפקוד של שרירי רצפת האגן.
מהי תנועה מפרקית טובה ולמה היא חשובה
תנועה מפרקית טובה מתייחסת ליכולת של המפרק לנוע במלוא הטווח הטבעי שלו, בצורה חלקה וללא כאב.
- היא שומרת על זרימת דם וחמצן לרקמות.
- היא מונעת התקשחות של הפאשיות (רקמות החיבור).
- היא מאפשרת גיוס שרירים יעיל בזמן תנועה או מאמץ.
כשהמפרקים נעים בחופשיות, העומסים בגוף מתחלקים בצורה מאוזנת, והאגן שהוא מרכז היציבות שלנו, נע בצורה טבעית ונינוחה.
הקשר בין תנועת המפרקים לאגן
האגן אינו פועל לבד. הוא מקבל מידע ותנועה מכל כיוון:
כשאחד ממפרקי הגוף בין אם מדובר בירך, ברך, גב תחתון, ירך, כתף או אפילו מפרקי כף הרגל’ כואב או מוגבל בתנועה, הגוף נוטה “לפצות” באמצעות שינוי דפוסי התנועה. הפיצוי הזה משפיע ישירות על שרירי הליבה, כולל רצפת האגן.
איך זה קורה?
שינוי מנח הגוף
כאב במפרק גורם לשנות את צורת העמידה, ההליכה או הישיבה. לדוגמה, כאב בברך עלול לגרום להטיית האגן לצד אחד, מה שמשנה את חלוקת העומס על רצפת האגן ועלול לגרום לחולשה או עומס יתר באזורים מסוימים.
פגיעה בשיווי המשקל
כשמפרק לא מתפקד היטב, מערכות שיווי המשקל מופעלות בצורה שונה. הגוף מגייס שרירים נוספים לייצוב, ובדרך כלל הרצפה האגן היא חלק מהמנגנון המייצב לעיתים היא עובדת חזק מדי (עומס יתר), ולעיתים היא נחלשת כי שרירים אחרים “לוקחים פיקוד”.
ירידה בתנועתיות האגן
מפרקי הירך והגב התחתון הם “שכנים קרובים” לרצפת האגן. כאב או נוקשות במפרקים האלו מקטינים את טווח התנועה הטבעי, וכתוצאה מכך תנועת השרירים הטבעתיים של רצפת האגן נפגעת. רצפת האגן זקוקה לתנועה כדי להישאר חזקה וגמישה.
קשר עצבי-שרירי
הכאב עצמו משפיע על מערכת העצבים. כשהמוח “עסוק” באיתותי כאב ממפרק מסוים, הוא משנה את דפוסי הגיוס השרירי. במקרים רבים, שרירי רצפת האגן מגויסים פחות או יותר מדי, מה שיכול להוביל לדליפות, תחושת כבדות או כאבים באזור האגן.
דוגמאות שכיחות לקשר הזה
מהקרסוליים והברכיים: דפוס הדריכה משפיע על מנח הירך והאגן. קרסול נוקשה או ברך עם טווח מוגבל יכולים לגרום להטיית אגן לא מאוזנת.
מהירכיים: מפרק הירך הוא השותף הישיר של האגן. טווח תנועה מוגבל בירך מגביל גם את יכולת האגן להסתובב, להתכופף ולהתארך.
מחוליות עמוד השדרה: נוקשות בגב התחתון או האמצעי מגבילה את תנועת האגן ומקטינה את החופש של רצפת האגן להגיב.
מהכתפיים: תנועת הכתפיים משפיעה על תנועת עמוד השדרה והצלעות, וכך גם על מנח האגן. כתפיים נוקשות או כפופות קדימה משנות את מרכז הכובד ויכולות להגביל את הנשימה, מה שמקטין את התנועות הטבעיות של שרירי רצפת האגן.
מהצוואר: הצוואר, ובמיוחד מפרקי עמוד השדרה הצווארי, משפיעים על קו המתיחה והפאשיות (רקמות החיבור) שעוברות לכל אורך הגוף.
מנח ראש לקוי (למשל ראש קדמי) משנה את מרכז הכובד, וגורם לעומסים בגב ובאגן. בנוסף, מתיחות או נוקשות בצוואר יכולות להפעיל תגובת כיווץ בשרירי הליבה ורצפת האגן דרך המערכת העצבית.
איך תנועת המפרקים משפיעה על שרירי רצפת האגן?
שרירי רצפת האגן מגיבים באופן רפלקסיבי לכל תנועה של הגוף, במיוחד לתנועה שמשתפת את האגן.
תנועה חופשית באגן מאפשרת לרצפת האגן להתאסף ולהרפות בצורה טבעית, וכך לשמור על חוזק וגמישות.
מגבלות במפרקים שמעל או מתחת לאגן (כמו צוואר, ירך או קרסול) עלולות לשנות את דפוס התנועה של הגוף וכך גם של שרירי רצפת האגן, ולגרום למתח יתר או לחולשה.
כשהאגן נוקשה, שרירי רצפת האגן עובדים באופן חלקי בלבד, מה שעלול להוביל לירידה בתפקוד, דליפות, או כאבים.
דוגמה פשוטה
נסי ללכת עם מבט מעלה, כשהצוואר מקובע ושימי לב איך היציבה משתנה וגם הכתפיים, הגב והאגן מרגישים פחות חופשיים. הקיבוע בצוואר משפיע מיד על תנועת האגן ועל היכולת של רצפת האגן להשתחרר. אותו עיקרון עובד גם בכיוון ההפוך: תנועתיות טובה בצוואר משחררת עומס ומאפשרת לאגן לנוע בחופשיות.
אז איך תשמרי על תנועה מפרקית טובה
תרגול יומיומי של טווחי תנועה – סיבובי קרסול, פתיחות ירך, פיתולים עדינים לעמוד השדרה וסיבובי צוואר רכים.
שילוב תרגילים מגוונים – הליכה, יוגה, תרגילי שיווי משקל, חיזוק וגמישות.
מודעות בזמן אימון – לשים לב שכל המפרקים משתתפים בתנועה, ולא אזור אחד לוקח את כל העומס.
שחרור מתחים – במיוחד בצוואר, בלסת ובגב, כי מתחים שם משפיעים גם על מנח האגן.
האגן ורצפת האגן לא “עובדים לבד”, הם חלק ממערכת מורכבת שבה כל מפרק משפיע על האחר. שמירה על תנועה מפרקית טובה, מהצוואר ועד הקרסוליים, היא הבסיס לתפקוד בריא, ומאוזן של רצפת האגן.
כשאנחנו מחזירות חופש תנועה לכל המפרקים, אנחנו מאפשרות לאגן לנוע בטבעיות, ולרצפת האגן להיות במיטבה.
