שרשרת קינמטית היא עיקרון ביומכני שמתאר את הדרך שבה קבוצות שרירים, מפרקים ורקמות עובדים יחד בתיאום כדי להפיק תנועה יעילה בגוף. זהו מושג מרכזי במדעי הספורט, הכושר והתנועה, במיוחד כשמדובר בתנועות מורכבות הדורשות שילוב של כמה חלקים בגוף, כמו ריצה, הליכה, הרמת משקלים וזריקה.

מהי שרשרת קינמטית?

שרשרת קינמטית כוללת מספר “חוליות” – עצמות, שרירים ומפרקים – המחוברות זו לזו כך שכאשר חוליה אחת נעה, היא משפיעה על תנועת החוליות הסמוכות. בתנועה מאורגנת היטב, כל אחת מחוליות השרשרת עובדת בתיאום כדי לייצר תנועה זורמת ויעילה.

סוגי שרשראות קינמטיות

השרשראות הקינמטיות מחולקות לשני סוגים עיקריים:

1. שרשרת קינמטית סגורה – תנועות שבהן קצה השרשרת (יד או רגל) נמצא במגע עם משטח יציב (כמו רצפה, קיר, כיסא’ או איבר גוף) הלחץ על קצוות הגוף משפיע ישירות על המרכז, והכוח מועבר חזרה ממרכז הגוף אל השרשרת עד למגע עם המשטח.

באימון השרירים הטבעתיים התנועה הזו נקראת ‘המעגל הסגור’ 

2. שרשרת קינמטית פתוחה – תנועות שבהן קצה השרשרת נע בחופשיות, ללא מגע יציב עם המשטח, כמו בהרמת רגל או בזריקה. כאן, תנועת הגפיים דורשת מהליבה לשמור על יציבות כדי לאפשר תנועה חופשית אך יציבה של הגפה.

הקשר בין שרשרת קינמטית לתפקוד הליבה

השרשרת הקינמטית יוצרת מעין “דיאלוג” מתמיד בין קצוות הגוף (ידיים ורגליים) לבין המרכז (שרירי הליבה והגב התחתון). תיאום זה קריטי לתנועות בהן יש צורך ביציבות, כוח וגמישות, משום שברגע שהגפה (יד או רגל) מתחילה בתנועה, מרכז הגוף צריך לתמוך בה ולשמור על יציבות כדי שהתנועה תהיה מדויקת ויעילה.

כאשר השרשרת הקינמטית פועלת היטב, הגוף מצליח להעביר את הכוח מהליבה אל קצוות הגוף ולהפך, בצורה יעילה ומבוקרת. במילים אחרות, אם שרירי הליבה חלשים או לא עובדים בתיאום עם שאר הגוף, הכוח לא יעבור כראוי לאורך השרשרת, מה שיוביל לתנועות פחות מדויקות וסיכון גבוה יותר לפציעות ולחולשה.

אימון שיש בו תנועה מלאה בין קצוות למרכז ובין מרכז לקצוות , מחזק את תנועת השרשרת הקינמטית וכך גם את שרירי הליבה ורצפת האגן.

לאימון לחיזוק השרשרת הקימנטית תלחצי כאן