רוב שיטות התנועה והאימון הגופני מבוססות על הנחיה מדויקת: לכווץ, ליישר, לייצב.
אבל לצד ההנחיה המדויקת כדאי לשלב את הכוח העמוק של תנועה חופשית, כזו שלא מגיעה מהראש אלא מהתחושה הפנימית.
לא מתוך ״איך צריך״, אלא מתוך ״מה הגוף מבקש עכשיו״.
קוראים לזה ריפוי עצמי.
אימון עם הנחיה, מחזק שרירים באופן מכוון, תנועה אינטואיטיבית מפעילה מערכת שלמה של ריפוי עצבי, רגשי ומבני.
היא לא רק בונה כוח ומחזקת את השרירים, אלא גם מחזירה אל הגוף את הביטחון בחופש תנועתי, מאזנת את מערכת העצבים ומחזירה לגוף את הסמכות הטבעית שלו.
כשאנחנו מרגישות חולשה בגוף ובמיוחד ברצפת האגן, אנו חוות חוסר ביטחון ואי וודאות בדפוסי התנועה שלנו. מה שיכול להביא לתנועה קטנה וחלשה ולעיתים גם מאוד זהירה, אבל האמת היא שאם נהיה קשובים אל הגוף וניתן לו להוביל את התנועה, הוא יכול גם לרפא את עצמו, במידה כזו או אחרת.
היצמדות להנחיה מבלי להיות קשובות אל הגוף שלנו, יכולה להביא לניתוק מהתנועה הטבעית ולהחלשת השרירים במקום לחיזוקם.
איך תנועה חופשית מחזקת, גם ללא הנחיה מדויקת?
הגוף מאזֵן את עצמו מבפנים
כשאין הוראה ברורה, המוח מפעיל באופן רפלקסיבי (אוטומטי) את מערכת שרירי הליבה – השרירים המייצבים העמוקים:
מערכת הנשימה – הסרעפת
שריר הבטן הרוחבי (Transversus Abdominis)
שרירי הגב זוקפי החוליות העמוקים (Multifidus)
שרירי רצפת האגן
ההפעלה הזו היא לא רצונית, היא אוטומטית, ולכן לפעמים תהיה יעילה ואותנטית יותר מאשר ‘לכווץ’ לפי הנחיה.
יצירתיות תנועתית יוצרת חוסן. לא רק כוח
באימון חוזר, יכולה להיות קבוצת שרירים אחת או יותר, שפעילות ומתחזקות. בתנועה חופשית, מערכות שלמות נכנסות לפעולה.
כך נבנה חוסן תנועתי, לא רק חיזוק נקודתי.
השרירים הטבעתיים בתנועה חופשית
אימון השרירים הטבעתיים מבוסס על ההבנה שהגוף פועל כמערכת טבעתית:
כל שרירי טבעתי שפעיל בגוף משפיע על שאר השרירים הטבעתיים וכך גם על התנועה במערכות השונות.
דרך מערכת העצבים, הפאשיה והנשימה.
בתנועה חופשית מתרחשת
הפעלה רפלקסיבית ולא מאולצת
במקום “לצוות” על הסוגרים לפעול, תנועה ספונטנית גורמת להם להגיב מתוך מערכת העצבים. תנועתיות האגן, תנועת הנשימה, פיתולים, תנועה בקצוות הגוף, קפיצות עדינות, תנועה בזרועות וברגליים, בלי הוראה והנחיה מדויקת, מפעילים את הסרעפת, רצפת האגן והסוגרים בלי מאמץ ובלי שליטה יתר.
שחרור דפוסים שמקורם במתח או כיווץ
השרירים הטבעתיים מגיבים למצב רגשי. כשמערכת העצבים נרגעת בתנועה אינטואיטיבית ,השרירים משחררים אחיזות וחוזרים לגמישות הטבעית שלהם ונפתחת אפשרות לתפקוד תקין.
תגובת שרשרת טבעית
כששריר טבעתי אחד נכנס לפעולה, כל המערכת מושפעת. תנועה חופשית יוצרת בדיוק את זה: נשימה מניעה את רצפת האגן, תנועת פה משפיעה על הסרעפת, פתיחת עיניים משפיעה על צוואר ויציבה.
ואיך כל זה מחזק גם את האימון עם הנחיה?
כשהגוף לומד להתנועע מבפנים ולהקשיב לתנועה שלו ולא רק לפי הוראות, גם האימון המונחה יעיל בהרבה:
לפני תנועה חופשית- גיוס השרירים עלול להיות עם מאמץ, יש עומס יתר ונוקשות בתנועה, מאתגר לאסוף את רצפת האגן והאימון יכול להיות טכני.
אחרי תנועה חופשית- יש גיוס טבעי זמין של השרירים, התנועה טבעית ועובדת יחד עם תנועת הנשימה, שרירי רצפת האגן מתגייסים דרך מערכת השרירים הטבעתיים ויש יותר הקשבה אל הגוף ואל התנועה הטבעית שלו.
התנועה החופשית לפני אימון היא כמו הכנה עצבית- שרירית לאימון טבעי יותר בלי מאמץ מיותר.
אז מה זה אומר שמתרחש ריפוי עצמי?
מעבר לתגובת השרירים לתנועה הטבעית, קורה כאן משהו עמוק יותר:
הגוף בוחר את מה שהוא צריך עכשיו
לא המוח קובע. הגוף מגיב לתחושה, לא להוראה.
השחרור עובר דרך הפאשיה (רקמת החיבור)
תנועה אינטואיטיבית פותחת “חסימות” שלא נפתחות בכוח.
משתחררת כימיה של רוגע והתחדשות
תנועה חופשית משחררת דופמין, אוקסיטוצין ו-GABA, שילוב שמחזיר תחושת חיוניות, חיבור וביטחון.
אימון עם הנחיה בונה הבנה, חיזוק ויכולת. תנועה חופשית מחזירה לגוף את התנועה הטבעית שלו.
השילוב ביניהם, הוא אימון שלם.
בפעם הבאה שאת מתחילה אימון, אל תמהרי ישר “לעשות נכון”.
תני לגוף להתחיל תנועה ופתאום גם ההנחיה אחר כך תהיה מדויקת יותר, אפקטיבית יותר, וקרובה הרבה יותר אלייך.
רוצה להתאמן בתנועה חופשית יחד עם הנחיה מדויקת ולחזק את שרירי רצפת האגן?
כאן תוכלי להצטרף אלינו לאימונים
