בבסיס הגוף שלנו יושבת צ’אקרת השורש – Muladhara.במרכז הבטן פועמת צ’אקרת מקלעת השמש – Manipura. שתיהן אינן רק מושגים אנרגטיים. הן משקפות אזורים פיזיים מאוד

תנועת החתול, הידועה בסנסקריט כ-Marjaryasana, היא אחת התנועות הבסיסיות והחשובות ביוגה. בשילוב עם תנועת הפרה (Bitilasana), היא יוצרת זוג דינמי המוכר כ”חתול-פרה”, רצף נשימה ותנועה

לא מעט נשים שואלות אותי, איך יכול להיות שאני מתאמנת ומחזקת את שרירי הליבה ורצפת האגן ובכל זאת מרגישה חולשה, כובד, דליפה או כאב באגן?

כפיפות לפנים נתפסות הרבה פעמים כמתיחות או גמישות בלבד, אבל בפועל, כשהן מבוצעות נכון, הן יכולות להיות תרגול עמוק ויעיל לחיזוק שרירי הבטן והליבה. החיזוק

עיקרון ההתרחבות הוא עיקרון של חיזוק רצפת האגן לא מתוך כיווץ או איסוף מודע, אלא מתוך ארגון, הארכה וויסות.  בדרך כלל כשמדברים על חיזוק שרירי

מאמץ בזמן אימון לא מחזק אוטומטית את הליבה ואם הוא לא מנוהל נכון, הוא עלול דווקא להחליש את שרירי רצפת האגן. כך זה קורה, שלב־אחר־שלב:

איברי האגן, הרחם, הנרתיק, שלפוחית השתן, החלחולת והרקמות התומכות הם מרכז האגן. הם קשורים לפוריות, ליציבה, לנשימה, להנאה, לביטחון גופני ולוויסות רגשי. ובכל זאת, אצל

המערכת ההורמונלית של האישה היא מערכת חכמה, עדינה ודינמית, שפועלת בגלים ומתאימה את עצמה למחזוריות חודשית, לשינויים בחיים, לעומס יומיומי ולמצב הרגשי. כיוון שההורמונים מושפעים

להכניס בטן = לא נקרא לחזק אותה  אחת ההנחות השגויות ביותר היא שהחזקת בטן פנימה לאורך היום מחזקת אותה.האמת הפוכה: למה זה לא עובד? להכניס

גמישות גופנית היא לא תכונה אחת. היא בנויה משתי מערכות שונות ומשלימות:גמישות מפרקית וגמישות שרירית וכל אחת מהן משפיעה בצורה עמוקה על איכות התנועה, על